עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני נסטיה בת 12 אני לא מיוחדת ולא מעניינת במיוחד אבל אני כן אוהבת
את החיים ואני כן בן אדם מצחיק (ככה לפחות אומרים לי) אז פו אני יכתוב ל החיים וזהו בערך אין לי מה לספר אז
בייקה
נושאים
KPOP

את סגנון הKPOP היכרתי ליפני חצי שנה אבל כבר איתהבתי
במוזיקה ואין לי שום דבר לומר חוץ מ...


!!!!!!!!!! I LOVE KPOP

"הכוח שביפנים" פרק 2

16/04/2013 09:48
my life my rules ^.^
רומנים, ספרים, פרק 2, הכוח שביפנים

פרק 2  "תחושת בטן"

 

הצילצול נישמע וניה יצאה בזריזות מהכיתה היא חשה תחושת בטן ממש מוזרה ,תחושה שאומרת לה

ליברוח להיתרחק מימנו .

ואולי זות חושת היתרגשות או אולי פרפרים? לא לא לא אני לא מרגישה אליו כלום! חשבה ניה אבל אני יודעת

שמשהו לא בסדר אצל הילד הזה הוא פשוט מוזר העניים הללו עניים שחורות עמוקות כמו הלילה הן ניראו לה

עצובות והפה הפה הזה הוא יפה עצוב גם .רגע על מה אני חושבת ?עיתעורה ניה

ארי רדפה אחרי ניה וצעקה לעברה

"ניה! ניה!"

"מה?"

"מה קורה לך היום את נית חירשת?"

"לא מה פיתאום ,אני פשוט רוצה ללכת כמה שיותר מהר לקפיטריה וזהו"

"את בטוחה? כי די ניראה ששברת עכשו את המסורת שלנו"

בכול פעם שתלמיד חדש היה מגיע ניה וארי ועוד כמה בנות מהכיתה היו מישתתפות במשהו שהיו

 קוראות לו הציד .הציד היה התקופה הראשונה של התלמיד החדש שהן מנסות להיתקרב אילו וגם ולנסות

להרשים אותו וכמה שיותר לדבר איתו

"טוב כבר אמרתי לך אין לי ראש לבנים וחוץ מיזה יש לי תחושה מוזרה לגבו"

"מין תחושת בטן?"

"כן בידיוק ! והתחושה הזואת מוזרה כיאילו אומרת לי ליברוח ולא ליות לידו כיאילו משהו רע יקרא או ש..." ניה

שוב לא סיימה את המישפט כי ארי קטע אותה

"או שהוא מוצא חן בעניך ואת לא יודעת"היא אמרה וציחקקה

"אין מצב רק פגשתי אותו ,בן אדם לא יכול לאהוב מישהו רק ממבט ראשון!"

"הוא כן ולכן קוראים לזה אהבה ממבט ראשון"

ניה לא ענתה לזה וצעדה בשקט במיסדרון הארוך שהוביל למדרגות ואז לקפיטריה

ניה התחילה לעלות במדרגות ואז היא חשה שמישהו מחזיק לה את היד אך לא היה שם אף אחד ניה

קפאה במקום ועיבדה את שיווי המישקל ונפלה אחורה ניה חשבה זהו סוף היא תעשה צחוק מעצמה אבל מישהו תפס אותה בזרועותו זה היה נער עים חייוך עצוב ועניים עצובות ושחורות זה היה דארן ,ניה חייכה.

"סליחה ליפעמים אני פשוט יכולה לעבד את שיווי המישקל שלי ,סליחה"

"זה בסדר את לא כבדה לי ,את מוזמנת ליפול מתי שתירצי"הוא ציחקק אבל החייוך שלו היה ממש עצוב

ניה לא קלטה שהיא עדיין בזרועותו של דארן .היא עיתעוררה ונעמדה על רגליה

"סליחה שוב זה אף פעם לא קרה לי" ניה חייכה חיוך של הכרת תודה

"זה בסדר כבר אמרתי את לא צריכה להיתנצל" אמר והמשיך ללכת

 

"וואו ממש את לא אולכלת להישתתף בצייד "אמרה ארי

"אני באמת לא אולכת זה קרה בטעות היתלי הרגשה מוזרה ביד כאילו משהו או מישהו החזיק לי אותה "

"אבל רק אני האיתי לידך ולא ראיתי אף אחד.ניה את לא צריכה לשקר פשוט תודי שאת מחחבבת אותו!"

"אני לא אבל זה באמת נחמד שהוא תפס אותי"ניה חייכה חיוך

"אוקיי נניח שזה מה שאת אומרת אבל אני בכול זאת לא מאמינה לך "אמרה ארי והיתקדמה לעבר הטבחית

ליקנות לה אוכל.

ניה הרגישה עוד יותר מוזר בבטן כאילו פרפרים ,ואולי היא באמת מחבבת את הנער הזה ואולי זו שוב התחושה שאומרת לה ללכת

ניה היתה עוד יותר מבולבלת עכשוו מבבוקר .ואולי אני יחקור קצת עלו

שום דבר רע לא יכול ליקרות עים תישאל אותו כמה שאלות .שילכו לעזזל הבנות והמחשבות שלהן אני אולכת

לברר הכול! חשבה ניה

 

ההמשך יבוא

חמוץ מתוק
16/04/2013 10:30
מהמם!!! תמשיכי!! (אם באלך גם אני המשכתי)
ג
23/05/2013 09:48
דשג
my life my rules ^.^
16/04/2013 10:42
תודה!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון